מבנה הטיעון:
טיעון הוא דגם רטורי להצגת טענה כלשהי.
דגם טיעון בסיסי בנוי משלושה חלקים עיקריים כפי שנראה בתרשים.
רקע - מה יש היום?
עמדה - מה אני חושב? לדעתי יש/ אין, צריך/ אסור/כדי/מותר (כל זה שורה 1).
נימוק - הסבר, ציטוט, הוכחה, סיפור - למה אני חושב כך .( 5-6 שורות).
* כל נושא בפסקה נפרדת.
טענה נגד+ הפרכה - מה חושבים האחרים ולמה הם טועים.
יש הטוענים ש..., אבל.
סגירה - חזרה קצרה על העמדה והנימוקים (אין לכתוב נימוק חדש). (2-3 שורות לסיום).
מהו טיעון:
הטיעון משמש להצגת עמדה או דעה ולביסוסה. הכותב בדרך כלל חושף את עמדתו כבר מראשית המאמר. בתחילת הטיעון מציג הכותב את הטענה. הכותב יודע שיש מי שחושב אחרת, ולכן הוא מנסה לשכנע באמיתות דעתו או עמדתו. במילים אחרות, בבסיס כתיבת טיעון קיימת דעה שונה מזו שמוצגת במאמר על-ידי הכותב. השכנוע נעשה בחלק של ביסוס הטענה. לבסוף מציג הכותב את המסקנות (וגם ההמלצות) הנובעות מן הטענה.
שאלת עמ"ר:
כתיבה ממזגת:
הכתיבה הממזגת (משלבת) כשמה כן היא ממזגת בין מספר טקסטים לטקסט אחד כלומר אנו צריכים לקחת מידע שמופיע בטקסטים שונים ולאחד אותו לטקסט שלנו.
כדי לבצע את המשימה אנו נדרשים ל-3 מיומנויות:
1. הכללה.
2. השמטה.
3. הבניה.
הטקסט החדש שנשען על הטקסט המקורי יכיל חלק מהמידע אבל לא את הכול. לבסוף נקבל טקסט עצמאי שמכיל את המידע על פי הטקסטים המקוריים. שאנו נכתוב את הטקסטים שלנו אנו נאזכר מקורות בגוף הטקסט ובסוף הטקסט, נשתמש בפועלי אמירה שונים ונגוון בדרכי המסירה. אנחנו נשתמש בהעתקה מושכלת ולא גורפת ומידי פעם נשבץ ציטוטים (עד-2).
הטקסט שלנו צריך להיות טקסט מובן שמאפשר לקורא להבין היטב את הדברים. לשם כך צריך לקרוא את הטקסט שיצרנו ולוודא שיש בו זרימה.
כללים:
1. אין לכתוב דעה אישית, כל המידע נשען אך ורק על הטקסטים.
2. יש לציין את המאחד של הטסטים.
3. יש לכתוב בהכללה ללא פירוט יתר.
4. יש לשמור על מבנה תקין, משפט פתיחה מכליל, פסקאות מסודרות ורשימת מקורות בסוף .